החלטה בתיק ת"א 47781-02-11

1.      לפני בקשה להתיר לתובע (להלן: "המבקש"), לתקן את כתב התביעה בדרך של הפחתת סכום התביעה ותיאור עובדות חדשות וזאת נוכח שינוי נסיבות שהתרחשו לאחר הגשת כתב התביעה המקורי.

2. על פי עובדות כתב התביעה המקורי, חפץ המבקש לרכוש מגרש בשכונה ב' באשקלון ולשם כך יצר קשר עם המשיבים 1 ו - 2 שהיו הבעלים של מגרש מס' 96 שורה 19 באשקלון (להלן: "המגרש"). לצורך ביצוע העסקה עם המשיבים 1 ו - 2 שכר המבקש את שירותיו של משיב 3 שהינו עו"ד ואילו המשיבים 4 ו - 5 שאף הם עורכי דין במקצועם ייצגו את המשיבים 1 ו - 2.  עוד נטען בכתב התביעה המקורי כי המשיב 3 הינו מתווך דירות ומגרשים והוא אשר הציג את המגרש למבקש מטעמם של משיבים 1 ו - 2.

3. לטענת המבקש, הציג לו המשיב  6, מגרש בעל נוף פתוח ל- 4 כיוונים הנמצא בקרבה ישירה לים.

4. לאחר שהמבקש והמשיבים 1 ו - 2 הגיעו להסכמות בדבר התמורה בגין המגרש, נכרת בין המבקש והמשיבים 1 ו - 2 הסכם לפיו רכש המבקש את המקרקעין מהמשיבים 1 ו - 2.  עוד יצוין כי על פי האמור לעיל המשיב 3, עו"ד במקצועו, ייצג את המבקש והמשיבים 4 - 5, עו"ד במקצועם ייצגו את המשיבים 1 ו - 2 ואילו המשיב 6 הינו מתווך המקרקעין.

5. בהמשך להסכם שנכרת שילם המבקש למשיבים 1 ו - 2 סכומים שונים.  אולם, מתוך הסך של 810,000 ש"ח שאמור היה המבקש לשלם בגין המגרש, נותרו 250,000 ש"ח בנאמנות במשרד המשיבים 4 ו - 5.

6. דא עקא, לטענת המבקש, רק לאחר ביצוע התשלומים התברר לו כי המגרש שרכש בפועל אינו המגרש אשר הוצג לו ואשר סומן בתשריט שצורף להסכם המכר, אלא מגרש אחר הממוקם במקום פחות אטרקטיבי.

7. משכך, הוגשה התביעה המקורית במסגרתה נטען על ידי המבקש, כי שווי המגרש שרכש בפועל במקום זה שהוצג לו הן על ידי המשיב 6 והן זה שסומן בתשריט שצורף להסכם, נמוך ב- 150,000 ש"ח משווי המגרש שביקש לרכוש ואותם שילם הלכה למעשה למשיבים 1 ו - 2.

8. בסופו של יום, הגיש המבקש את התביעה המקורית על סך 1,056,500 ש"ח כאשר לשיטתו על המשיבים כולם לשלם לו את הסכום ששילם עבור המגרש בסך 810,000 ש"ח, פיצוי מוסכם בסך 80,000 ש"ח, פיצוי בגין נזק שהינו נזק ממוני בסך 150,000 ש"ח, החזר הוצאות בסך  16,500 ש"ח, ונזק בגין עליית ערך המגרש אותו ביקש לרכוש בסך 100,000 ש"ח.

9. לאחר שהמשיבים - הם הנתבעים בכתב התביעה המקורי - הגישו את כתבי ההגנה, התקיימה ישיבת קדם משפט ובסיומה הגיעו חלק מהצדדים להסכמות כדלקמן:

1.                  המבקש יאפשר למשיבים 4 ו -5 להעביר מתוך כספי הנאמנות בסך 250,000 ש"ח שהחזיקו למשיבים 1 ו - 2 ו- 80,000 ש"ח מכספי הנאמנות יוחזקו בנאמנות בידי באי כוחם הנוכחיים של המשיבים 1 ו - 2.

2.                  המבקש יעשה מאמצים למכור את המגרש אשר רכש בסופו של יום בסכום שלא יפחת מ- 790,000 ש"ח.

10. על פי הבקשה לתיקון כתב התביעה, התצהיר התומך וטיוטת כתב התביעה המתוקן, המבקש אכן נתן את ההוראות להעברת כספי הנאמנות והמגרש שרכש נרשם על שמו בלשכת רישום המקרקעין והוא אף חויב ושילם הלכה למעשה מס רכישה בסך 53,992 ש"ח. 

11. כיום מעמיד התובע את נזקיו על סך של 305,432 ש"ח כאשר 150,000 ש"ח מתוכם הן בגין עליית ערך המגרש אשר לטענת המבקש הוצג לו ואותו ביקש לרכוש, 80,000 ש"ח בגין הפרה יסודית של ההסכם, 50,000 ש"ח בגין פיצוי נזק שאינו נזק ממון, השבה של 10,000 ש"ח שאותם שילם שלא כדין למשיבים 1 ו - 2 וסך של 15,432 ש"ח בגין הוצאות שונות.

12. עיון בכתב התביעה המקורי וטיוטת כתב התביעה המתוקן , מעלה המבקש את אותן טענות נגד המשיבים. בקציר האומר טוען המבקש כלפי המשיבים 1 ו - 2 כי הם הטעו אותו והציגו לפניו מצגים כוזבים שהם בעלים של המגרש אותו ביקש לרכוש בעוד שהיו בעלים של מגרש אחר. כלפי המשיב 3 טוען המבקש כי הלה כשל בדרך בה תיפקד וייצג אותו כעו"ד ולא פעל כפי שעו"ד סביר היה פועל בנסיבות העניין.  באשר למשיבים 4 ו - 5 טוען המבקש כי אלו ייצגו כעורכי דין את המשיבים 1 ו - 2 והם התרשלו בכך שלא בדקו שהמגרש אשר נרשם בהסכם המכר תואם את המגרש המתואר בתשריט ובמציאות ובכך הפרו את חובת הנאמנות שהם חבים כלפיו ואת חובת הזהירות אשר אף אותה הם חבים כלפיו.  לעניין משיב 6, טוען המבקש כי הלה, מתווך מקרקעין במקצועו, הציג מצג שווא באשר למגרש הנמכר והפר את חובת הזהירות אותה הוא חב כלפי המבקש מתוקף היות משיב 6 שלוחם של משיבים 1 ו - 2.

13. לשיטת המבקש, דין הבקשה להתקבל שכן נוכח שינוי הנסיבות שתאם את ההסכמות אליהן הגיע עם חלק מהמשיבים ובכך שהשלים את עסקת המכר, הצטמצמו המחלוקות באופן ניכר, צומצם סכום התביעה  ועל כן יש להיעתר לבקשה על מנת לאפשר את בירור המחלוקות שנותרו ובד בבד להורות על השבת האגרה באופן יחסי.

14. המשיבים כולם, מטעמים דומים בעיקרם, מתנגדים לבקשה ובעיקרו של דבר הם טוענים כי התביעה המקורית לא היתה אלא תביעת סרק, והלכה למעשה מנסה המבקש לאחוז המקל משני קצותיו בכך שמחד הוא מחזיק במגרש ומאידך טוען לנזקים שנגרמו לו עקב אי הצלחתו למכור את המגרש. משכך, טוענים המשיבים כי נזקי המבקש - אם הם קיימים בכלל - טרם גובשו.  לא זו אף זו, המשיבים טוענים כי מי שהפר את ההסכם הוא המבקש עצמו אשר רק לאחר הגשת התביעה, שחרר את כספי הנאמנות והשלים את מלוא התשלום בגין הנדרש.

15. כך גם, טוענים המשיבים כי יגרמו להם הוצאות נוכח תיקון כתב התביעה וחלק מהם אף טוענים כי  אין הם חבים בפיצוי המוסכם, שכן הם לא צד להסכם המכר אלא עו"ד של מי מהצדדים או המתווך.

16. תקנה 92 לתקנות סדר האזרחי קובעת וכך גם עולה מההלכה הפסוקה כי כאשר מבוקש לתקן כתב תביעה על מנת לאפשר לבימ"ש להכריע בשאלות השנויות במחלוקת, יעתר בית-המשפט לבקשה ברוחב לב. ראו לעניין זה את ספרו של המלומד גורן, סוגיות בסדר דין אזרחי, מהדורה עשירית בעמ' 152.

עוד נכתב בספרו של המלומד גורן, כי בית-המשפט  יעתר בדרך כלל לבקשות לתיקון כתב תביעה " כל עוד יש בתיקון כדי להביא לפניו את השאלות השנויות באמת במחלוקת;  מדובר בשלב מקדמי ביותר ולכן ניתן להתמודד עם טענות ועם מסמכים שהוספו" (שם בעמ' 152).